מכתב לראש ממשלת פולין

לכבוד

ראש הממשלה של רפובליקת פולין

מר דונלד טוסק

אדון נכבד,

אני, החתום מטה, עורך דין ונוטריון, צבי נגלר, אזרח פולני, בעל ניסיון מקצועי רב שנתי בישראל,  חש חובה לא נעימה, לפנות אליך ולהתלונן בעניין היחס השלילי של  הממונה על מחוז ורשה לגבי הטיפול בפניות לאשרור אזרחות פולנית לאזרחים ממוצא יהודי. לאחר הבחירות האחרונות בפולין, מחוז ורשה מערים קשיים גדולים בעניין זה. המבקשים לאשרר את אזרחותם הם אזרחים פולנים, לעתים  קרובות בעלי אותות הצטיינות ממשלתיות עבור פעילויות למען פולין. רובם נאלצו לעזוב את פולין כתוצאה מהשואה והסבל הנורא שהיה חלקו של העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה. אנשים אלה ברחו מפני הפולשים הנאציים לברית המועצות ושבו לפולין אחרי המלחמה במעמד של תושבים חוזרים, לרוב כבר לא לבתיהם ולמקומות שעזבו, והיו חייבים  להתמודד בתנאים קשים, במקום חדש ולהתחיל לארגן את חייהם  מהתחלה.

על פי חוק האזרחות הפולני מיום 20 לינואר 1920, אדם המבקש לאשרר את אזרחותו הפולנית חייב להציג – בין יתר המסמכים – את תעודת הנישואין של הוריו ואישור על אי גיוס לשרות בצבא זר.

לא נשללה האזרחות הפולנית לגברים שהגיעו לישראל עד ליום 19.01.1951 והיו בגיל שמחייב שרות צבאי בצבא פולין (זאת אומרת בין גיל 18 ל-50) גם אחרי שקיבלו אזרחות ישראלית.

לאחרונה, הממונה על מחוז ורשה החליט לקבוע כללים, שבפועל אינם מאפשרים אשרור אזרחות פולנית לכל אלו, שעזבו את פולין והגיעו לישראל וגם לצאצאיהם.

ואלו הכללים החדשים:

1. הוחלט לא לכבד פסקי דין בעניין נישואין שנערכו מחוץ  לישראל,  שניתנים על      ידי בית הדין הרבני הישראלי (בית דין היחידי בישראל המורשה לפסוק בענייני   נישואין).

אדוני ראש הממשלה הנכבד, מדובר על נישואין שנערכו לעתים קרובות ביערות, בגטאות, במחנות ריכוז, בזמן מלחמת העולם השנייה. מדובר באנשים, שלא היה ביכולתם לשמור

מסמכים כלשהם אם הצליחו לשרוד את סערת המלחמה.

בית הדין הישראלי (בהרכב של שלושה דיינים), עורך חקירה ובודק עדויות של המבקשים, של ילדיהם ושל עדים נוספים ורק כשמשתכנע באמת ובאמינות הדברים, פוסק את פסק הדין המאשר את הנישואין.

במשך שנים פסקי הדין של בית הדין הרבני הישראלי כובדו בפולין כמסמכים המוכיחים את קיום הנישואין ורק לאחרונה (אחרי הבחירות בפולין) הוחלט שלא לכבד אותם.

2. החלטה נוספת שהתקבלה נוגעת לגברים הנמנים על כוחות המילואים. אפילו אלה    שלא שרתו בשרות סדיר ומעולם לא התייצבו לשרות מילואים פעיל, נחשבים כאילו שרתו בצבא זר.

ההחלטה הזאת, הפכה לעילה מרכזית לשלילת אזרחות פולנית. על פי חוק שרות בטחון הישראלי, על כל אזרח או תושב קבע של מדינת ישראל ,  מוטלת חובת שרות מילואים, בהתאם למצבו הבריאותי וגילו.  ההחלטה זו מנוגדת למה שהיה מקובל עד לפני זמן לא רב ובאופן מעשי שוללת אשרור אזרחות פולנית מרוב המבקשים.

אדוני ראש הממשלה הנכבד,

העיתונות היוצאת בשתי המדינות שלנו – בפולין ובישראל, לא מפסיקה לפרסם מאמרים המשבחים את היחסים הטובים השוררים בין פולין וישראל, בעיקר בהקשר לביקורך בארצנו וביקורם של נציגי ממשלתנו בפולין.

בישראל, כפי שוודאי ידוע לך, שנת 2008 הוכרזה שנת פולין. לאוכלוסייה שלנו יש הזדמנות להתקרב לתרבות הפולנית העשירה ולהכיר אותה.

קיבלנו באהדה גדולה את הידיעה על כך, שהחלטת ופעלת  למען החזרת האזרחויות הפולניות לאזרחי פולין ממוצא יהודי שהוכרחו לעזוב את פולין בשנת 1968.

אבל בו בזמן אלפי אזרחים פולניים ממוצא יהודי, שעד לא מזמן היו זכאים לאשרור אזרחותם פולנית, כיום האזרחות הפולנית  נשללת  מהם.

הליך כזה ניראה מאוד שלילי מכל זווית ראיה.

להחלטות המתקבלות יש אופי פוליטי מובהק ולא משפטי.

אני סבור, שכדי למנוע החלטות לא צודקות ופוגעות באזרחים המבקשים את אשרור אזרחותם הפולנית, יהיה הגיוני וצודק אם אתה, אדוני ראש הממשלה, תשתמש בסמכויות ובאוטוריטה שלך ותצווה על שינוי ההחלטות החדשות, עליהן מדובר לעיל.

בתודה רבה מראש מצפה להתייחסות שלך בעניין המפורט במכתבי.

בכבוד רב

עו"ד צבי נגלר